בחזרה ללימודים - איך אני מאכילה את הגוף והנפש של הילדים שלי

ספטמבר בפתח, כולנו במתח. לא ברור אם ואיך השנה הזאת תתחיל.

יסגרו אותנו שוב? דווקא יצליחו ויפתחו? ובכל מקרה כמה ימי ספטמבר אמתיים באמת יש השנה?

אי וודאות זה שם המשחק בזמן האחרון, והמשכילים להצליח להיות ברגע, להיות ספונטניים ו״לזרום״ כנראה שיעברו את הדבר הזה בקלות יותר. הטלטלות שהילדים הפרטיים שלי עברו בשנה וחצי האחרונים מאד נכחו בחיים שלנו למרות שדווקא הצלחנו למצוא פתרונות יצירתיים כדי להחליק לנשמות הקטנות את הדרמה שהתחוללה בחוץ.

נותר רק להתמקד באיך אנחנו מתמודדים עם המצבים האלה, מה אנחנו מעבירים להם בתור מציאות של כאן ועכשיו, ביצירה של כיף, טוב, והכרת תודה על מה שיש, לא מה שאין. אז אוכל יש? כנראה שלרובנו יש.

הרבה אנשים התחילו להתבונן במה שהם והילדים שלהם אוכלים. הסגרים אפשרו זמן משפחתי של בישולים, אפיה, יצירה של יש מאין. נכון, גם המון הזמנות מוולט היו, אבל זה גם מרגש בפני עצמו.

אנשים סיפרו לי שהם אשכרה לימדו את עצמם לבשל בזמן הקורונה, התעניינו בחומרי גלם חדשים.

לשמחתי הקטנים שלי פתוחים לטעמים וסקרנים קולינארית. ועם זאת גיליתי שלהזין אותם בשלוש ארוחות ביום וגם לשמח אותם זה לא כזה פשוט. משפטים מהאייטיז של אימא שלי התחילו לצאת לי מהפה:

״אני לא רואה מספיק צבע אדום/ירוק/צהוב על הצלחת שלך!״ או ״מי שלא אוכל את ה__ שלו לא יקבל __״.

הבנתי שכמו כל דבר בחיים זה עניין של חיבור גוף ונפש. כמה שיותר להסביר להם, כמה שיותר לחבר אותם ליצירה - גם של גידול הירקות (אפילו ברמה של אדנית בזיליקום/ נענע או קטיף פיטנגו מהשיח של הבניין לידנו) וגם להכנת האוכל עצמו ביחד. כן, זה סופר מעצבן וסופר איטי כשילד בן שלוש מתעקש לחתוך. אבל אפשר לתת תפקידים פשוטים וארוכי טווח כמו להפריד עלי פטרוזיליה לסלט או לשבור פטריות לחתיכות קטנות במקום לפרוס בסכין...פתרונות קלים לרגעי משבר. הבת שלי אפילו מוכנה לשים יד על היד שלי בזמן שאני מבצעת פעולה מורכבת או מסוכנת מידי עבורה והיא ישר מרגישה חלק מהעשייה.

מתנה גדולה שקיבלתי מאימא שלי בירושה היא היכולת לאלתר במטבח. כמעט כל ערב היינו פותחות את המקרר ועומדות מול התוכן הנוכחי שלו בסקרנות - מה נכין היום? אולי ניקח את שאריות סלט הטונה ונעשה ממנו קסרול פסטה וטונה? אולי נעשה מתרד חלוט לזניה? הכול היה מאד קליל ומאד כיף, בלי לחץ או קושי. בתור צעירה לפעמים מצאתי את עצמי בטלפון עוזרת לחברות הסטודנטיות שלי למצוא משהו להכין מהכלום שהיה להן בבית, זה אתגר מדהים בעיני. כשמורידים את סף הלחץ ומעלים את המשחקיות אז גם הילדים שלא תמיד ששים לטעום רואים את ההתלהבות בעיני המבוגר מהאכילה ונוטים לרצות לפחות לנסות.

ולבסוף טיפ ארטיקים ידוע של אימהות:

נכון שאפשר להכניס מלא ירקות למרק ולהסוות אותם ע״י טחינה של כל העסק למרק מוקרם כזה? אז אפשר את אותו הדבר לעשות עם ארטיק: השייק הבריא של הבוקר שלכם - אולי יש בו צ׳יה, פולי קקאו, תרד, סלרי, אבוקדו, קוקוס, חמאות אגוזים, סלק, כל פרי או ירק בעצם. אז זה מצוין אח"כ להקפאה בתור ארטיק. אפשר להוסיף לו טיפונת דבש כדי לשדרג אבל בגדול כמו שהוא זה אחלה. והרי לכם ארוחה אחת מזינה במסווה של פינוק :)

שיהיה לכולנו בהצלחה בכל התחלה שמחכה לנו בשנה החדשה הזאת

אשמח לשמוע ולראות רעיונות וטיפים שלכם!