gtag('config', 'UA-156294256-1'); 385938362251492
 

הקשר האסייתי - יפן, אינדונזיה ותאילנד- האוכל האהוב עלי בעולם כולו

טוב, בואו נודה על האמת. אין על אוכל אסייתי.

באמת שאני מנסה להבין מה יותר טעים ופשוט אין לי תשובה טובה יותר. אם יש ביס שעוצר אותי באמצע ההליכה או השיחה או המשחק זה ביס של אוכל מאסיה, משהו בשילוב הזה בין חמוץ, מלוח, מתוק וחריף מעיף אותי כל פעם. ובעיקר יפן, אינדונזיה ותאילנד.


את האוכל היפני גיליתי תחילה בכלל בוונקובר, קנדה, ואז כשאחותי אילנה גרה עם שותפה יפנית באיטליה שלא אהבה אוכל איטלקי (מה?!) וקיבלה כל חודש ארגז מצרכים במשלוח מההורים שלה על מנת לבשל לעצמה אוכל, היא הביאה לנו עוד רעיונות.


התמזל מזלי לטייל לפני כמה שנים ביפן ואני חושבת שזאת המדינה הכי מיוחדת שביקרתי בה בחיים והאוכל ממשיך להפתיע ולהדהים אותי ביופיו ועדינות טעמיו. כשביקרתי פעם ראשונה בקומת האוכל (פוד קורט) שנמצא בדר"כ במרתף של בניין כלשהו בטוקיו, הייתי צריכה אחרי כמה דקות לצאת לשאוף אויר כי עברה בי תחושת אוברוולמינג כלכך מטורפת שלא יכולתי לשאת את ההתרגשות. ממש כמעט ולא נשמתי.


את אינדונזיה זכיתי להכיר בעקבות מסעותיו של אחי דניאל, הוא הגיע לשם בטיול של אחרי צבא והתאהב במקום. בסופו של דבר הוא עבר לגור בה ועדיין חי חצי מהשנה בבאלי, אחרי יותר מעשרים שנה שם. לא צריך להרבות במילים על הקסם של באלי ואינדונזיה בכללי, רק אומר שהריח המשכר של עלי בננה, קוקוס, פרחים מבושמים ופירות טרופים זה משהו שלא מהר שוכחים והוא ניכר בכל ביס של אוכל מופלא ומורכב שיוצא מהסירים שם. מרגיש לי גם כבר כמו בית שלישי וזהו האוכל שאני הכי נהנית לבשל עבור חברים שלי בתל אביב, אני גאה בו ושמחה לשתף את אהובי בסודות שלו.


ולבסוף נותר לו מעופף מעל כולם - המטבח התאילנדי. באמת שלא ברור לי איך הם עושים את זה, אבל ה״אוממי״, (הטעם הנוסף הזה שיש באוכל שמוסיף את הנופך העילאי הזה) נמצא עבורי בנוכחות הכי משמעותית שם בתאילנד. יש אוממי כמעט באוויר בתאילנד. אני מוצאת את עצמי שיכורה ברחובות של בנגקוק, קופצת מדוכן אוכל אחד לשני עם מבט של ילדה מאוהבת מצחקקת לי מהנאה. הם גאונים פשוט. השילובים, העקצוצים בבלוטות הלשון, המורכבות המטורפת של הטעמים ומצד שני גם הנחמה בכל ביס. היש משהו מנחם יותר מסטיקי רייס עם מנגו מתוק?


אפשר להבין אם כך למה במוצר יחסית מקסיקני במקורו, שעשוי מחומרי גלם ישראלים מקומיים בעיקר, ועם גישה וחיבור של אגם הים התיכון יש במתכונים שלי כלכך הרבה השפעות אסייתיות. אלה הטעמים האהובים עלי בהם אני מכניסה את כל נשמתי ותמיד אשמח לבחור בהם כשמתחשק לי לאכול פאלטאס.

מנגו לאסי, קוקוס קלוי, קפה וייטנאמי, תה ירוק יפני, ליצ׳י פיטאיה, תה קר אפרסק עם ג׳ינג׳ר ולמונגראס…

אשמח לדעת מה אתם חושבים על הטעמים האלה!



Recent Posts