כילדה שגדלה בשנות השמונים צבעי מאכל היו כל חיי. קרטיבים מהמכולת הגיעו בשלל צבעי הקשת וחברותי ואני תמיד אהבנו להשוות צבעי לשון תוך כדי ליקוק בימי הקיץ. אפילו כשנסעתי למשפחה שלי בקנדה חיכיתי לראות איך הצבע של החלב של דגני הבוקר שלי משתנה מירוק לסגול וכחול ככל שהם שהו שם יותר… אבל תודה לאל האייטיז חלפו להם, ויחד עם הבגדים הנוראיים והסינטיסייזר גם צבעי המאכל דעכו להם, לפחות מהעולם שלי האישי. כשהתחלתי להתעניין בבישול התלהבתי מפסטות שעשויות מתרד או סלק, מרק כתום, יוגורט שמקבל שפריץ