אוף תמיד אמרו שאני מוזרה באוכל. באמת, מאז חטיבת ביניים אני תמיד נחשבתי זאת שבוחרת ברוטב מוזר של פסטה או זאת שמוכנה להתחלף עם הילדה שקיבלה סלט טונה במקום ממרח שוקולד בקייטנה. מה לעשות שאהבתי טונה? עבורי אוכל זו הרפתקה וכמה שיותר מוזר ומעניין ככה יותר כיף. נקודה. אז ברור שכשאני מטיילת בעולם (אהמ, כשטיילתי בעולם), אני רצה קודם כל לשווקים ולסופר-מרקטים. אפשר להבין איזו מן תרבות מסתתרת מאחורי המדפים של המקררים בסופר, כמה מדויקים או משוגעים לפי ריח התבלינים בשוק. ידעתם שבאינדונזיה