הביטלס אומרים שכל מה שצריך זאת אהבה, אבל אני מרגישה שלפעמים כל מה שצריך זה איזה שת״פ
שיתופי פעולה.
הביטלס אומרים שכל מה שצריך זאת אהבה, אבל אני מרגישה שלפעמים כל מה שצריך זה איזה שת״פ טוב, או בעברית לא צבאית- שיתוף פעולה. אני תמיד הייתי בן אדם של אנשים, כמה שיותר מהם- כמה שיותר מסקרנים ושונים ככה בא לי טוב. אפילו בתור ילדה קטנה אני זוכרת את העניין שלי אפילו בהורים של החברים שלי והייתי מקשקשת איתם במטבח במקום לעלות לחדר לשחק. ברחוב אהבתי להגיד שלום לכל שכן ולשמוע רכילות טרייה. אנשים מפרים אותי, מרגשים אותי, גורמים לי לזוז. בכל כיוון שעסקתי בו בחיים מהדרכות טיולים דרך מוסיקה ובישול ועכשיו בעסק המתוק הזה שכבר יותר משמונה שנים מלווה אותי מה שגרם לי לפתוח את הראש, לעשות עבודה טובה ולחשוב הכי יצירתי היה בשיתוף פעולה עם עוד מישהו, או משהם. בפאלטאס האפשרויות מגוונות והרעיונות לטעמים אינסופיים. מעבר לעבודת הצוות היומיומית במפעל שמפרה אותי כל יום כשיש לי אפשרות לבוא במגע קולינארי, אומנותי, אינטלקטואלי או עסקי עם מישהו מעניין מחוץ לעסק זה תמיד הופך לרגע שהעסק עושה בו איזו קפיצת גדילה קטנה- שאחריו מסתכלים אחורה ולא מאמינים שקודם זה לא היה. איזו ברכה ואיזו זכות יש לי לעבוד וללמוד מכל כך הרבה אנשים טובים לאורך הדרך.
הכי ברורים אלה החקלאים שעומלים על פירותיהם ומגלים לי עולמות של חומרי גלם מדהימים שלא הכרתי או שחשבתי שהכרתי אבל לא לעומק. להרגיש פרי ולהריח אותו במקום שהוא נוצר בו כבר מעלה חיוך וגם נבנית מן יראת כבוד חדשה כזאת וטיפול אחר בפרי, או בירק כמובן. כך קרה עם גויאבות במושב כפר מרדכי, עם ספירולינה ממושב קדרון, עם רימונים מלכיש ועם בננות מדרום הערבה.
אחרי זה באים יצרנים כמוני שיש להם משהו מדהים וחדש ביד שרק רוצה להתחבר,
להתנסות במרקמים שונים במצב צבירה שונה, והנה לכולנו הפתעה מרעננת וטעימה. העבודה יחד היא גם סוג של קבוצת תמיכה, בה אנו מעודדים אחד את השני ומתלוננים יחד על כמה קשה להיות יצרן קטן בישראל, ודוחפים אחד את השני קדימה.
אחד השת״פים המרגשים שעשינו לאחרונה היה עם שוקולד ״פנדה״ המעולים, שנכנסו חזק לשוק הטבעוני הגדל במהירות האור בישראל.
חשבנו שאין דבר יותר מתאים מארטיק קרמי עם שוקולד חם ויצרנו מארז פונדו מטריף שלא רק טעים ומגרה אלא גם יוצר עוד אינטראקציה בין אנשים,
פעילות שכיף לעשות יחד.
הכי מלהיב זה כששפים ממסעדות מגניבות פונים או פונות אלי. אז נכנסים רעיונות של אמנים מטורפים או מדענים משוגעים, ופגישה כזאת שבדרך כלל מתנהלת על ארגז תנובה עם פלגרינו ביד בסוף מרגישה כמו יציאה של שיכורים שחוזרים הביתה מלאים בחוויות. המוח קודח והידיים כבר רוצות להיכנס למפעל לנסות. לא אגלה את כל סודותינו אבל כבר יצאו דברים מדהימים למסעדות איטלקיות, יפניות, תאילנדיות, וייטנאמיות ומקסיקניות כמובן :)
ואז יש את אנשי העסקים, מנהלי חברות היי טק, בעלי מכוני כושר או מנהלי בתי מלון, שאיתם אני מאתגרת את עצמי במובן העסקי- גם בניסיון ההתמודדות אל מול הצרכים שלהם ולמצוא פתרונות יצירתיים לכל סוג של עסק, אבל גם באפשרות לרגע לחשוב גדול, לפתוח את הראש ולנשום לתוך עולמות אחרים.
אז כן, פברואר זה חודש האהבה, וזה באמת משהו שכולנו כל כך זקוקים לו בתקופה האחרונה והמאתגרת שעוברת על כולנו. אני מאחלת לנו גם ליהנות מרגעים קטנים עם האהובים עלינו, וגם המון המון שת״פים מרגשים ומוצלחים כל אחד בתחומו.
